#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האיסור אמירה לעכו&quot;ם מדאורייתא?	"יש דרשה במכילתא (פרשת בא) דממעט אמירה לעכו&quot;ם, והסמ&quot;ג מסתפק אם הוא דרשה גמורה, אכן מכל הפוסקים משמע דהוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, והגר&quot;א כתב דהעיקר גרסא הוא כמו שכתוב הילקוט (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור אמירה לעכו&quot;ם?	"יש סתירה ברש""י בפ""ק דע""ז, בדף ט""ו ע""א ביאר משום ודבר דבר, ובדף כ""א ע""א ביאר משום שלוחו [ואמרינן בב""מ (ע""א ע""ב) דיש שליחות לגוי לחומרא], ותי' הערוה""ש (סעי' ד') דאיצטריך טעם דדבר דבר כשמצוה לגוי בשבת בעבור אחר שבת ואיצטריך טעם דשליחות כשמצוה לגוי מערב שבת בעבור שבת, והקשה שו""ת פני יהושע (יו""ד סי' ג') למה אינו אסור מדאורייתא דיש שליחות לעכו""ם לחומרא, וכ""ת אין שליח לדבר עבירה הרי גוי אינו בר חיובא, ותי' הבית מאיר (אבה""ע סי' ה') וחת""ס (או""ח סי' ס') דכל שאין גופו עושה מלאכה אינו חילול שבת אע""פ שהמעשה נתייחס לו, וכעין זה בנתה""מ (סי' שמ""ח ס""ק ד'), והוסיף הגרא""י סורשר שליט""א דכעין זה מצינו בקצה""ח (סי' קפ""ב) דא""א לקיים מצוה שבגופו ע""י שליח דאע""פ שהמעשה נתייחס לו מ""מ גופו לא עשה המצוה רק גוף השליח עשה המצוה."	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי עושה מלאכה בעבור הישראל והוא לא אמר לו לעשותו?	"אפ""ה צריך למחות בידו (מ""ב ס""ק ה'), ודוקא כשיש ריוח לישראל מהמלאכה (גר""ז סעי' ב'), ועי' להלן סי' שכ""ה סעי' י""ג."	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יש איסור מדינא לגוי לעבוד בעבור ישראל?	"אם הישראל מקבל כל הרווחים של שבת זו [ורק משלם לגוי דבר קצוב כמו שכיר יום] זהו אסור מדינא {משום אמירה לנכרי ושליחות אבל אינו אסור משום שכר שבת דהרי הגוים משתמשים במרחץ שלו ומפסידים אותה במקצת}, אבל בשדה אפי' אם הישראל מקבל כל הרווחים הרי אין נפק""מ אם הגוי עובד השדה היום או למחר וא""כ אינו אסור מדינא, וכן בכל דברים אם הגוי ג""כ מקבל חלק מעבודתו בשבת [כגון אריסות וכדומה] הוא ג""כ מותר מדינא דהגוי עובד אדעתיה דנפשיה (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י') [וביאר הערוה""ש (סעי' ח') דמה שהישראל ג""כ מרויח היינו גרמא בעלמא], ומ""מ אינו יכול לומר להגוי בהדיא לעבוד בשבת (מ""ב לקמן סי' רמ""ה ס""ק י""ח). ויש עוד אופן של איסור אם מתנה שהגוי ישלם לו כל יום ויום כך וכך אסור משום שכר שבת אלא צריך להבליע שכרו בימות החול (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ג')"	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יש איסור משום מראית העין?	"1) במרחץ אפי' באופן שהרווחים שייך להגוי יש איסור משום מראית העין כיון שדרכן להשכיר שכיר יום לעבוד במרחץ חיישינן שיאמרו הבריות שהוא שכיר יום והכל יודעים שמרחץ זו של ישראל הוא [ובאמת יש חשש שמא יאמרו שהוא קבלנות לשנה דהוא ג""כ אסור מדינא משום אמירה לעכו""ם, אבל השו""ע כתב החשש שמא יאמרו דהוא שכיר יום דודאי אסור מדינא (כן מעורר רע""א)]&lt;br&gt;2) בשדה באופן שהוא נותן לגוי שיעור קצוב לשנה [שהוא מותר מדינא דאין נפק""מ אם עובד בשבת או למחרת] יש איסור משום מראית העין שיאמרו שהוא שכיר יום כשיראו שאינו נוטל חלק מהתבואה (מ""ב ס""ק י')"	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בשדה 2) במרחץ 3) בתנור 4) ברחיים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a7be1e025044d4cfccf1efc7cb74c72135abb6f7.jpg"">"	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזה&quot;ז?	"הכל תלוי במנהג אנשי אותו מקום (מ""ב ס""ק ח')"	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקבלנות לשנה במרחץ, אבל אם לא יעבוד בשבת יכול לנכות משכר לגוי?	"ממג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מבואר דאז אמרינן דאדעתא דנפשיה קעביד ומותר, אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) חולק עליו, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד) מסתפק בפרט זו"	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום ששוכרים פועלים כמו אריסות בשוה?	הביה&quot;ל (ד&quot;ה שכן) מסתפק בדבר, אבל מדייק מראשונים דאין להקל אלא במקום שרובן באריסות	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במכונה המוכרת דברי מתיקה?	"אם הוא במקום גוים, רשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ט הע&#x27; ע&#x27;) ומנח&quot;י (ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ד) מתירין דאין זה שכר שבת שהרי הם משלמין בעבור החפץ, וע&quot;ע בשבט הלוי (ח&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ח) דמחמיר. אולם, יש לדון מצד תשובת רע&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קנ&quot;ט) דכתב דאסור לעשות חלות קנין בשבת משום איסור מקח וממכר, ויש לחלק דהתם עשה קנין בתנאי שיחול בשבת משא&quot;כ הכא אינו עושה כלום והכל נעשה ע&quot;י הקונה, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; רנ&quot;ב."	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטבילה במקוה בשבת?	"כתב הנוב&quot;י (מהדו&quot;ת או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ו) דאין זה שכר שבת כיון שמשלמין בעבור ההוצאות, וביאר רשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ח הע&#x27; קמ&quot;א) דזהו דוקא ההוצאות של שימוש בשבת אבל לא ההוצאות של בנין הבית דנעשה קודם לכן."	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש שיעור בחלק הרווחים שהגוי צריך לקבל?	"השע&quot;ת (לקמן סי&#x27; רמ&quot;ה ס&quot;ק ד.) הביא תשובת נוב&quot;י דס&quot;ל דאפי&#x27; בפרוטה סגי, אבל החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ט) ס&quot;ל דצריך יותר מזה, ובספר מסחר בשבת (קושנר, עמ&#x27; 30) מדייק ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) דס&quot;ל כהנוב&quot;י {אכן, מה שדייק ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; רמ&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ז) לענ&quot;ד אינו ראיה דהתם מיירי כשהוא פוסק עמו דבר מועט לילך ופשוט דאינו הולך מחמת הדבר מועט וכמו שהקשה המגילת ספר עליו ועל כרחך מיירי כשפסק עמו דבר הרגיל משא&quot;כ בנד&quot;ד שמשלם לו דבר קצוב אלא שמוסיף מעט בכל חבית, בזה י&quot;ל שהם מצטרפין ונמצאת דעושה אדעתא דנפשיה}"	סימן רמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להשכיר מרחץ או תנור לשנה?	"אם נתפרסם הדבר שדרכו להשכיר או מנהג רוב אנשי אותו מקום משכירם [ואז מותר אפי&#x27; באריסות דתו ליכא חשדא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], וצ&quot;ל דמנהגם מפורסמים אפי&#x27; אצל אורחים (רע&quot;א)"	סימן רמג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במרחץ של גוי, שישראל 1) קנה 2) שכר, וחזר והשכירו לגוי, ואין שמו של ישראל עליו?	"1) כתב ב&quot;י בשם תשובת הגאונים שהוא מותר (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 2) כ&quot;ש שמותר, ובזה הביא המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) מח&#x27; אחרונים אם מותר אפי&#x27; אם ישב בה ישראל כל זמן שלא נקרא שמו עליו, הט&quot;ז ומג&quot;א ופמ&quot;ג מחמירים, הא&quot;ר ונהר שלום וחיי&quot;א מקילין, והביה&quot;ל (ד&quot;ה וחזר) מצדד כהא&quot;ר ודעימיה, אבל מסיים דאם ישב שם כמה שנים ונתפרסם לכל יש לעיין בזה [דאז שמא נשתכח דהבעלים גוים]"	סימן רמג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השכיר לגוי מרחץ העומד 1) ברה&quot;ר 2) בחצר שלו 3) בחצר אחרת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-4987a82e31cf57a638ee0b40d36b5f497df35871.jpg"">"	סימן רמג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש לישראל בית בתוך העיר, האם מותר לפועליו לעשות מלאכה בתוכה בצינעא?	"הדברי יוסף מקיל אם לא ירגישו העוברים, אבל שו&quot;ת מים רבים אוסר דלעולם אסור לעשות מלאכה בביתו של ישראל (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;) {וצ&quot;ב לפי המים רבים הרי כתב הרמ&quot;א דאפי&#x27; בשל ישראל אם אינו ידוע מותר לגוי לעשות בו מלאכה, וי&quot;ל דהכא שאני שאינו ידוע שהוא ביתו של ישראל}"	סימן רמג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם נטל שכר שבת?	"הב&quot;י והרמ&quot;א ס&quot;ל דיש בזה מח&#x27; ראשונים, התשובת הגאונים מתירים והמרדכי אוסר, אכן הב&quot;ח ועוד אחרונים ס&quot;ל דליכא מח&#x27; אלא הגאונים מיירי כשהיה אסור מחמת מראית העין ומש&quot;ה בדיעבד מותר משא&quot;כ המרדכי מיירי כשנטל שכר שבת ממש שהוא אסור אפי&#x27; בדיעבד (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן רמג סעיף ב		
